כולנו רוצים שהילדים שלנו ייהנו מהצלחה חברתית.

אילו קשיים חברתיים של הילד מדאיגים אתכם?

הילד שלכם תמיד מוקף בחברים או שהוא דווקא נוטה להתבודד? הוא מנסה ליצור קשר עם בני גילו ולא מצליח? הוא "נדבק" אליכם ולא משחרר או דווקא מתפרץ ומתחצף? קשיים בתחום החברתי יכולים לנבוע ממגוון רחב של סיבות. הורים רבים מוטרדים מהקשיים שיש לילדם בתחום החברתי ובקשר עם בני גילו: "הוא לא מוכן לגשת ולשחק עם ילדים בגינת השעשועים ורק נצמד אליי;" "היא תמיד לבד, אף פעם לא מוזמנת לחברים;" "אף אחד בכיתה לא בוחר אותו להיות בן זוג בטיול;" "תמיד הוא רב עם כולם, לא יודע בכלל לוותר;" "ילדה מקסימה, תלמידה למופת, אבל לא יודעת ליצור קשר עם בנות הכיתה;" "הוא כל היום מול המחשב, אבל אף פעם לא מביא חבר הביתה או יוצא לבלות עם חברים."

האם מדובר בביישנות? בחוסר ביטחון? בחרדה חברתית? בחוסר הבנה של אחרים? אולי באוטיזם? ואולי זהו קושי בתחום הרגשי, שאינו מאפשר לילד או לילדה ליצור חברויות ולשמור על קשר מהנה עם בני גילם?

לרוב, ילדים עם קשיים חברתיים יופנו באופן אוטומטי לטיפול בקבוצה למיומנויות חברתיות. אך במקרים לא מעטים הילד אינו מצליח לרכוש את הכישורים החברתיים שמנסים ללמדו בקבוצה. זאת מאחר ולא כל הקשיים החברתיים נובעים מאותה הסיבה ולכן בהיעדר מיון והתאמה לפי בסיס הקושי, הילד לא ילמד את המיומנות אותה מנסים ללמדו. לעיתים הקושי של הילד נובע מדפוסי חשיבה נוקשים, לעיתים נובע מחוויית דחייה קודמת, לעיתים הבסיס הוא חרדה חברתית, לעיתים מחוסר יכולת להבנת האחר, או לאמפתיה כלפי האחר, לעיתים עקב קשיים בוויסות רגשי, אימפולסיביות ועוד.

בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (cbt) אני מטפלת בדיוק בקשיים הללו. אך על מנת להתאים טיפול יעיל לאותו הילד אני קודם כל מאבחנת את מקור הקושי.

בחדר הטיפול הילד מתאמן על תחומי הקושי הספציפיים שלו שלו באמצעות משחקים, עבודה אישית ומשימות מגוונות ובנוסף מקבל "משימות בית" – ליישם "בשטח" (בחברה) את הכלים שנלמדו. בהדרכת ההורים אני מלמדת כיצד לעודד את הילד בהשגת השינוי המיוחל.

אני מאמינה כי טיפול טוב הוא כזה שההורים מעורבים בו ומהווים חלק בלתי נפרד. זהו "המשולש המנצח": הילד-ההורים-המטפל.

אני מזמינה אתכם להגיע לפגישת יעוץ ראשונית לבדוק ביחד את חששותיכם .